בינה מלאכותית למורים
מה באמת עוזר בהכנה ובכיתה, ולמה לפני שימוש בכיתה חייבים לקרוא את ההנחיות של משרד החינוך עצמן
אני מלמד, ואני גם בניתי לעצמי בעזרת בינה מלאכותית את המערכת שאני מעביר בה שיעורים. הדף הזה נכתב משתי הזוויות האלה יחד, ולכן הוא מתחיל במה שחוסך זמן בהכנה - ולא ברשימת כלים.
איפה זה חוסך זמן למורה
בהכנה, לא בהעברה. זה המקום שבו ההבדל מורגש כבר בשבוע הראשון: לנסח את אותו הסבר בשלוש רמות קושי לשלושה תלמידים שונים; להפוך נושא שלמדתם לשאלות פתיחה, בניסוח שלך ולא בהעתקה מספר; לבנות חידון קצר על מה שנלמד; לכתוב מכתב להורים בנוסח שקול, בלי שמות ובלי פרטים מזהים.
כל אלה דברים שמורה עושה ממילא, ושלוקחים את הערב. החיסכון אינו בכך שמישהו אחר מכין את השיעור, אלא בכך שהטיוטה הראשונה כבר קיימת כשאת/ה מתיישב/ת - ואת/ה עורך/ת במקום לכתוב מאפס.
ומה שלא חוסך: כתיבת שיעור שלם בלחיצה. מה שיוצא נראה טוב ואינו מתאים לכיתה שלך, כי הוא לא מכיר אותה. העריכה שלו לוקחת יותר מכתיבה מההתחלה.
כלי בינה מלאכותית מאושרים משרד החינוך - מה חשוב לדעת
זו אחת השאלות הנפוצות ביותר, והתשובה הישרה היא שכן, קיימת רשימת כלים מאושרים של משרד החינוך, והיא מחייבת: שימוש בבינה מלאכותית בעבודה עם תלמידים במסגרת בית ספרית מותר רק בכלים שאושרו לכך ובהתאם לקבוצת הגיל שאושרה, והכלים המאושרים מרוכזים בקטלוג החינוכי. שימוש עצמאי של מורה לצורכי הכנה בכלי שאינו ברשימה אפשרי, בשני תנאים מפורשים שההנחיות קובעות - בלי לשתף מידע אישי, ובלי להציג את אותו כלי בכיתה. ולצד הרשימה, מה שחשוב לא פחות הוא מה אסור להכניס לתוך הכלי: מידע אישי, רגיש או מזהה של תלמידים, של מורים או של בית הספר - שמות מלאים, תמונות, הקלטות או כל קובץ אחר - וגם פרטים מזהים על אנשים, על מקומות ועל ארגונים. זה נכון גם לכלי שמופיע ברשימה כלשהי.
הכלל המעשי שאני עובד לפיו: כל מה שנכנס לכלי חיצוני נכתב כאילו הוא עומד להתפרסם. „תלמיד בכיתה ו שמתקשה בשברים" במקום שם. חומר שכתבת בעצמך כן. פרק מספר לימוד, מאמר, תמונה או יצירה שיש עליהם זכויות יוצרים - לא, כי ההנחיות אוסרות להעלות חומר הכפוף לזכויות יוצרים או לקניין רוחני. עבודות של תלמידים עם שמם - לא. ומה שנוגע לציונים, לאבחונים או לשיחות עם הורים - לא נכנס בכלל.
ההנחיות מתעדכנות, והן נבדלות בין שלבי גיל ובין מסגרות, ויש בהן תנאים מחייבים שהדף הזה אינו מחליף - בהם מדרג גילאים לשימוש תלמידים, אישור הורים והדרכה מקדימה. כל מורה, גם בשימוש אישי בהכנה וגם לפני כל שימוש בכיתה, חייב/ת לקרוא את ההנחיות של משרד החינוך עצמן ולוודא מול הפיקוח ומול מנהל/ת בית הספר מה המדיניות העדכנית, ולא להסתמך על דף באינטרנט - גם לא על הדף הזה.
ובכיתה עצמה - מה שבניתי
ההכנה היא חצי מהסיפור. החצי השני הוא מה שקורה כשעומדים מול הכיתה, ושם הבעיה שלי הייתה אחרת לגמרי: כל מעבר שקופית חייב אותי להסתובב אל המחשב ולהפנות גב לכיתה, וברגע הזה הקשב נשבר.
בגלל זה בניתי את מסך הכיתה - הטלפון הופך לשלט של המסך הגדול, בלי להתקין דבר על מחשב בית הספר ובלי כבל. תמונות, סרטונים, עמודי מקור, לוח ועט ומצביע שזז בזמן אמת, והמורה פונה אל התלמידים כל הזמן. הפירוט המלא של המערכת (המערכת שלי, ומופעלת תחת „רשימו" ולא על ידי העמותה).
היא נבנתה בעזרת בינה מלאכותית, בלי צוות פיתוח, והיא רצה בשיעורים שלי בפועל. זו גם התשובה הכי ישרה שיש לי לשאלה מה בינה מלאכותית מאפשרת למורה: לא רק להשתמש בכלים שמישהו אחר בנה, אלא לבנות את הכלי שחסר לך.
איך מתחילים בלי להתפזר
לבחור משימה אחת שחוזרת כל שבוע - אצל רוב המורים זו הכנת דף עבודה או ניסוח הודעה להורים - ולעשות אותה כך חודש שלם. רק אחרי שזה הפך להרגל, להוסיף משימה שנייה.
מי שמתחיל מעשרה כלים במקביל מפסיק אחרי שבועיים, ולא בגלל שהכלים רעים. למורה באמצע שנה אין שעה פנויה ללמוד כלי חדש, ויש עשר דקות לנסות דבר אחד.