הרב יעקב מאור

תזרים מזומנים לעסק

תבנית אקסל להורדה חינם, ואיך ממלאים אותה - למה עסק רווחי יכול להישאר בלי כסף, ומה התזרים מראה שדוח רווח והפסד אינו מראה

אני מלווה עסקים מ-2001, ובכל השנים האלה כמעט אף עסק לא נסגר אצלי בגלל שלא היה רווחי. הם נסגרו בגלל שבחודש מסוים לא היה כסף בבנק. זה אותו דבר רק לכאורה: רווח הוא מה שהעסק הרוויח על הנייר, ומזומן הוא מה שיש בחשבון ביום שצריך לשלם משכורת. ההפרש ביניהם נמדד בחודשים, ובחודשים האלה עסקים מתים.

הדף הזה הוא השיטה שאני עובד לפיה, והתבנית למטה היא זו שאני נותן ללקוחות. היא חופשית לשימוש, בלי הרשמה.

תבנית תזרים מזומנים - אקסל להורדה

קובץ אקסל אחד עם ארבעה גיליונות: דף הסבר, המרת מכירות לתקבולים לפי תנאי התשלום של הלקוחות, תחזית תזרים שנתית לשנים עשר חודשים, ותזרים חודשי מפורט תנועה אחר תנועה עם חישוב היתרה הריאלית. כל הנוסחאות עובדות, ממלאים רק את התאים בתכלת, ואין צורך להבין אקסל כדי להשתמש בו.

הקובץ נפתח באקסל, בגוגל שיטס וב-LibreOffice. אם את/ה עובד/ת בגוגל שיטס, מעלים אותו לדרייב ופותחים בלחיצה כפולה - הנוסחאות נשמרות.

מה זה תזרים מזומנים, בשורה אחת

תזרים מזומנים הוא לוח זמנים של כסף: מתי הוא נכנס בפועל לחשבון, מתי הוא יוצא ממנו בפועל, וכמה נשאר בכל נקודה בדרך. הוא אינו מודד הצלחה והוא אינו מודד רווחיות - הוא עונה על שאלה אחת, והיא השאלה שמפילה עסקים: האם ביום העשרים לחודש הבא יהיה בחשבון מה לשלם איתו.

ולכן הוא שונה מדוח רווח והפסד בשלוש נקודות, וכל שלושתן מעשיות. דוח רווח והפסד רושם מכירה ביום שיצאה החשבונית, והתזרים רושם אותה ביום שהכסף נכנס. דוח רווח והפסד פורס רכישת ציוד על פני שנים כפחת, והתזרים רושם את כל הסכום בחודש שבו הוא שולם. ודוח רווח והפסד אינו רואה את קרן החזר ההלוואה, את משיכות הבעלים ואת הפקדת המע"מ, שכולם כסף שיוצא מהחשבון. הריבית כן נרשמת בו כהוצאות מימון, הקרן לא.

מכירה אינה תקבול, וזה הפער שרוב התחזיות מדלגות עליו

חשבונית שיצאה בינואר בתנאי שוטף פלוס שישים היא כסף שנכנס במרץ. המשכורות של ינואר אינן מחכות למרץ. זה נשמע מובן מאליו וכמעט כל תחזית שאני מקבל לידיים מתעלמת ממנו: בטבלה כתוב בינואר מה שנמכר בינואר, ומכאן והלאה כל התחזית שגויה בחודשיים.

לכן הגיליון הראשון בתבנית עושה רק דבר אחד. ממלאים בו את פילוח תנאי התשלום של הלקוחות - איזה אחוז משלם שוטף, איזה בשוטף פלוס שלושים, שישים או תשעים - ואת המכירות הצפויות בכל חודש, והוא מפזר כל מכירה לחודשים שבהם היא תיגבה בפועל. הסכום שיוצא משם הוא התקבול, והוא מה שנכנס לתחזית.

ושני דברים שחייבים להיכנס לפילוח הזה ואנשים משאירים בחוץ: הלקוחות שמשלמים באיחור מעבר לתנאים שהוסכמו, שהם קיימים בכל עסק, והחובות שלא ייגבו בכלל. מי שמניח גבייה של מאה אחוז בזמן בונה תחזית שלא התקיימה אצל אף עסק שראיתי.

היתרה בבנק אינה הכסף שיש

זו ההבחנה היחידה בדף הזה שהחזיקה עסקים בפועל, וגם היא פשוטה. בדף החשבון מופיעה יתרה, והיא אינה הכסף שלך. שיק שנתת וטרם נפרע הוא כסף שכבר אינו שלך למרות שהוא עוד מופיע ביתרה; תקבול שהפקדת וטרם זוכה הוא כסף ששלך ואינו זמין. ההפרש בין שני אלה הוא בדיוק הסכום שמפריד יתרה חיובית מחריגה, וחריגה נגמרת בעמלות ובריבית שאפשר היה לחסוך.

בגיליון החודשי יש בלוק קטן שעושה את החישוב: יתרת הבנק לפי דף החשבון, בניכוי חיובים שנרשמו וטרם נפרעו, בתוספת תקבולים שהתקבלו וטרם זוכו. המספר שיוצא הוא היתרה הריאלית, והוא המספר שמחליטים לפיו. מי שבודק אותו פעם בשבוע מפסיק להיות מופתע.

איך ממלאים את התבנית, בשלושה צעדים

1. פילוח תנאי התשלום והמכירות הצפויות

בגיליון ממכירות לתקבולים ממלאים את האחוזים, את המכירות של שלושת החודשים שלפני תחילת השנה - בלעדיהם ינואר ופברואר יצאו נמוכים מהמציאות - ואת המכירות הצפויות בכל חודש לפי חודש החשבונית. התקבולים מחושבים לבד.

ותחזית המכירות עצמה נבנית מלמטה ולא מלמעלה: כמה פניות בחודש, כמה מהן נסגרות, כמה כל אחת שווה. „ניקח אחוז מהשוק" אינו תחזית אלא משאלה שהולבשה במספר.

2. התחזית השנתית

בגיליון תזרים שנתי ממלאים יתרת פתיחה בבנק בינואר ואת שאר התקבולים והתשלומים הצפויים לפי סעיפים. שורת המכירות מגיעה לבד מהגיליון הקודם ואין לדרוס אותה. השורה שקוראים בסוף היא יתרת הסגירה: חודש אחד שלילי הוא החודש שבו ייגמר הכסף, גם אם השנה כולה מסתיימת ברווח נאה.

ואם יש חודש כזה בתחזית - זו בשורה טובה ולא רעה, כי ראית אותו מראש ויש לך חודשים לסדר אותו: לדחות רכישה, להקדים גבייה, לפרוס תשלום לספק, או לסגור מסגרת אשראי בזמן שהבנק עוד רגוע.

3. התזרים החודשי, אחרי שהחודש התחיל

בגיליון תזרים חודשי מפורט רושמים תנועה אחר תנועה - תאריך, תיאור, מוטב, אמצעי תשלום, סכום - והיתרה מתגלגלת לבד. וזה הגיליון שבו לומדים: בסוף החודש משווים את מה שקרה בפועל למה שחזית, והפער מלמד איפה התחזית הבאה צריכה להיות אחרת. תזרים שנכתב פעם אחת ולא נפתח שוב שווה בדיוק כמו תוכנית עסקית שהוגשה לבנק ונסגרה בקובץ.

חמש הטעויות שאני רואה כמעט בכל תזרים

המע"מ נשכח. הכסף שנכנס מהלקוח כולל מע"מ, והוא אינו של העסק - הוא יוצא במועד הדיווח שחל על העסק. תזרים שרושם את התקבול המלא כהכנסה זמינה מראה כסף שאינו קיים, וההפרש מצטבר עד מועד ההפקדה ואז נעלם בבת אחת.

עונתיות שמוחלקת לממוצע. חלוקת מכירות שנתיות לשנים עשר חודשים שווים מוחקת בדיוק את מה שהתזרים נועד למצוא. עסק שמרוויח בחגים ושותק בקיץ צריך לראות את הקיץ בטבלה, כי שם נמצאת החריגה.

הזמן של הבעלים שאינו נספר, והמשיכות שכן יוצאות. בעסק קטן זה הסעיף הכי מוזנח: מצד אחד העבודה של הבעלים נרשמת כאפס עלות, ומצד שני הכסף שהוא מוציא למשק הבית יוצא מהחשבון בפועל. שניהם צריכים להיות בטבלה.

הוצאות שחסרות דווקא בקטן. לא שכר הדירה נשכח אלא העמלות, הביטוחים, הרישיונות, החזרות, חובות אבודים והשוליים. בעסק קטן האוסף הזה הוא ההבדל בין רווח להפסד.

תזרים שמסתכל רק קדימה ולא אחורה. תחזית בלי השוואה למה שקרה בפועל אינה מתקנת את עצמה לעולם. כל חודש שבו משווים מקרב את התחזית הבאה למציאות, והשוואה של רבעון אחד שווה יותר מתחזית שנתית שאיש לא בדק.

שאלות שחוזרות

מה ההבדל בין תזרים מזומנים לתקציב?

תקציב אומר כמה מותר לי להוציא על כל סעיף בשנה, ותזרים אומר מתי הכסף נכנס ויוצא בפועל. שניהם צריכים להסתדר זה עם זה, ואפשר לעמוד בתקציב במדויק ועדיין להיכנס לחריגה בבנק, כי התקציב אינו מתעניין בתאריכים. התבנית כאן היא תזרים, והשורות שבה הן גם סעיפי תקציב.

תזרים חודשי או שנתי?

שניהם, וזו לא גמישות אלא שני כלים. השנתי הוא להחלטות - האם לקחת הלוואה, האם לגייס עובד, מתי לרכוש ציוד. החודשי הוא לניהול - מה לשלם השבוע ומה לדחות. בעסק שנמצא בלחץ תזרים אני עובד גם ברזולוציה שבועית, פשוט כי החודש ארוך מדי בשביל להמתין.

מה זה תזרים מזומנים מפעילות שוטפת?

זה מונח מדוח תזרים המזומנים החשבונאי, והוא הכסף שהעסק מייצר מהפעילות עצמה - בנפרד מכסף שבא מהלוואות ומהשקעות, ובנפרד מכסף שיצא לרכישת רכוש. ההבחנה חשובה דווקא לעסק קטן: חודש שנראה טוב בגלל הלוואה שנכנסה אינו חודש טוב, והפרדת הסעיפים בתבנית מראה את זה מיד.

צריך תוכנת הנהלת חשבונות בשביל זה?

לא. אקסל אחד מספיק לרוב העסקים הקטנים, והוא עדיף על תוכנה כל עוד הוא נפתח בפועל פעם בשבוע. תוכנה מועילה כשיש מאות תנועות בחודש או כשצריך לשלוף נתונים מהמערכת האוטומטית; לפני זה היא בעיקר דבר נוסף שלא פותחים.

הבנק מבקש תזרים. מה הוא רוצה לראות?

הוא רוצה לראות שאת/ה יודע/ת מתי ייגמר הכסף ומה התוכנית לאותו חודש. תזרים שבו כל החודשים חיוביים ועגולים נקרא כמסמך שנכתב בשבילו, ולא כמסמך שאת/ה עובד/ת לפיו. תחזית שמראה חודש קשה ולצידו מה עושים בו משכנעת יותר, לא פחות.

אם רוצים לעבור על זה יחד

השיחה הראשונה היא בירור ולא הצעת מחיר: מה העסק, באיזה שלב הוא, ומה בדיוק צריך להכריע. ואם מה שחסר אינו תזרים אלא הכרעה אחת - אני אומר את זה, ובדרך כלל מגיעים אליה באותה שיחה.

ומי שעוד לא הקים את העסק, או שהוא בשלב של בדיקת כדאיות - תוכנית עסקית לעסק חדש הוא הדף שמתאים יותר, והתזרים הוא פרק אחד בתוכה. בעסק שכבר פועל, ההמשך הטבעי הוא בינה מלאכותית לעסקים קטנים: מה אפשר להוריד מהידיים בלי להוסיף עובד.